Le texte Le vocabulaire Les révisions
Shabbath
Daf 54a
משנה: הַמּוֹצִיא יַיִן כְּדֵי מְזִיגַת הַכּוֹס. חָלָב כְּדֵי גְמִיעָה. דְּבַשׁ כְּדֵי לִתֵּן עַל הַכָּתִית. שֶׁמֶן כְּדֵי לָסוּךְ אֵבָר קָטָן. מַיִם כְּדֵי לָשׁוּף אֶת הַקִּילוֹרִית. וּשְׁאָר כָּל הַמַּשְׁקִין 54a בָּֽרְבִיעִית. וְכָל הַשּׁוֹפְכִין בָּֽרְבִיעִית. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כּוּלָּן בָּֽרְבִיעִית לֹא נֱאֶמְרוּ כָּל הַשִּׁיעוּרִין הָאֵילּוּ אֶלָּא לְמַצְנִיעֵיהֶן׃
Traduction
Si l’on transporte assez de vin pour mélanger une coupe potable (369)Comme on ajoute _ d'eau au vin pour le rendre potable, la coupe d'un quart n'aura que 1/16 de loug pur., ou la quantité de lait absorbable en une fois, ou du miel suffisant pour l’étendre sur une plaie, de l’huile de quoi frotter un petit membre, assez d’eau pour humecter un collyre (370)Maïmonide a un mot arabe, voir page 107., on est coupable; pour tous les autres liquides, la mesure est quart de loug, comme aussi un quart pour tout ce que l’on verse; pour toutes ces choses, dit R. Simon, la mesure est du quart (de loug). Du reste, on n’a précisé toutes ces mesures que pour ceux qui les enfouissent.
Pnei Moshe non traduit
מתני' המוציא יין כדי מזיגת הכוס. של ברכה והוא רובע רביעית יין חי שאם ימזוג אותו בשלשה חלקים מים כדרך שממזגין ליינות החזקים יעמידנו על רביעית והוא ביצה ומחצה וזהו שיעור כוס של ברכת המזון וקידוש:
חלב כדי גמיעה. והיא פחות אפילו מכדי לוגמיו ומכ''ש מרביעית ודוקא חלב בהמה טהורה דחזיא לשתיה אבל של בהמה טמאה דלא חזיא אלא לרפואה שיעורו כדי לכחול עין אחת. והוא שיעור הכחול ומשום דכל מידי ששייך בו אזלינן בתר שיעור הפחות לחומרא וחלב האשה וכן לובן ביצה שיעורו כדי ליתן במשיפה של קילור שהוא פחות יותר מפני שכן דרכן לכך:
דבש כדי ליתן על הכתית. על ראשו של הכתית והוא מכה שעל גב הסוסים והגמלים שבאה להן מחמת המשאות שעליהן א''נ כתית הוא מכה שעל גב היד ועל גב הרגל:
שמן כדי לסוך אבר קטן. של קטן בן יומו והוא אצבע הקטנה שברגלו:
מים כדי לשוף בהן את הקילורית. ומפרש הכא בגמ' דדוקא במים של הטל שאינן ראוין אלא לכך אבל בשאר מים שיעורן כדי לרחוץ בהן פני אמדוכה שהוא שיעור הפחות. וקילור עצמו שיעורו כדי לשוף אותן במים:
ושאר כל המשקין. לאתויי דם וכל מיני משקין שיעורן ברביעית דלא חזו לרפואה ובפחות מרביעית לא חשיבי מידי:
וכל השופכין. שאינן ראוין אלא לשפוך אותן שהן רעים וסרוחים:
שיעורן ברביעית. דבהכי חזי לגבל בהן את הטיט:
רבי שמעון אומר. כל המשקין כולן ברביעית ולא נאמרו שיעורין הללו אלא למצניעיהן לכך דמדאצנע להן אחשבינהו וקסבר ר' שמעון דהמצניע בעית מיהת שיעורא זוטא ופליג אהא דתנן בפ' דלעיל כל שאין כשר להצניע ואין מצניעין כמוהו דהמצניע מיחייב עליו אפילו בכל שהיא. ואין הלכה כר''ש:
הלכה: הַמּוֹצִיא יַיִן כְּדֵי מְזִיגַת הַכּוֹס כול'. רִבִּי זְעוּרָא שָׁאַל לְרִבִּי יוֹשִׁיָּה. כַּמָּה שִׁיעוּרָן שֶׁלְּכוֹסוּת. אָמַר לֵיהּ. נִלְמוֹד סָתוּם מִן הַמְפוֹרָשׁ. דְּתַנֵּי רִבִּי חִייָה. אַרְבָּעָה כוּסוּת שֶׁאָֽמְרוּ יֵשְׁנָן רְבִיעִית יַיִן בָּאִיטַלְקִי.
Traduction
R. Zeira demanda à R. Oshia quelle est la mesure de la coupe dont parle la Mishna? On peut déduire l’inconnu du connu, répondit-il, puisque R. Juda dit que les 4 coupes mentionnées doivent avoir la contenance du quart (1/4 de loug) de la mesure italienne (371)Soit _ d'eau pour _ de vin. Cf. ci-après, 18, 1 et (Pessahim 10, 1)..
Pnei Moshe non traduit
גמ' כמה שיעורין של כוסות. בלילי פסח. וגרסינן לכולה סוגיא לקמן בפ' ערבי פסחים בהלכה א':
וישנן רביעית יין באיטלקי. של יין האיטלקי שהוא חזק וממזגין אותו על חד תלת במיא וא''כ כל היין של הד' כוסות הוא רביעית הלוג:
תַּמָּן תַּנִּינָן. מְפַנִּין אַרְבַּע וְחָמֵשׁ קוּפּוֹת. רִבִּי זְעוּרָא שָׁאַל לְרִבִּי יוֹשִׁיָּה. כַּמָּה שִׁיעוּרָהּ שֶׁלְּקוּפְּה. אָמַר לֵיהּ. נִלְמוֹד סָתוּם מִן הַמְפוֹרָשׁ. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. בְּשָׁלֹשׁ קוּפּוֹת שֶׁל שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ סְאִין תּוֹרְמִין אֶת הַלִּשְׁכָּה.
Traduction
On a enseigné plus loin (18, 1): ''On peut débarrasser 4 à 5 hottes''. Sur quoi, R. Zeira demanda aussi à R. Oshia quelle est la mesure de ces hottes? On se rend compte de l’inconnu, lui dit-il, d’après ce qui est connu, comme il a été dit ailleurs (372)(Sheqalim 3, 2).: pour 3 hottes ayant chacune la mesure de 3 saa (373)Mesure adoptée aussi pour les hottes, citée ci-après, 18, 1., on prélève l’oblation sur le contenu sacré de la salle sacerdotale du Temple.
Pnei Moshe non traduit
תמן תנינן. ריש פ' מפנין. ומשום דנמי נלמד סתום מן המפורש במקום אחר הוא מייתי לה הכא:
דתנינן תמן. בפ''ג דשקלים גבי תרומת הלשכה:
רִבִּי יוּסֵה בֵּרִבִּי בּוּן בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. דְּרִבִּי יְהוּדָה הִיא. דְּתַנֵּי. מַּיִם כְּדֵי גְמִייָה. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. כְּדֵי מְזִיגַת הַכּוֹס. יַיִן כְּדֵי גְמִייָה. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. כְּדֵי מְזִיגַת הַכּוֹס. מָזוּג בְּכַמָּה. נִשְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. מַּיִם כְּדֵי גְמִייָה. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. כְּדֵי מְזִיגַת הַכּוֹס. יַיִן כְּדֵי גְמִייָה. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. כְּדֵי מְזִיגַת הַכּוֹס. הָדָא אָֽמְרָה. מָזוּג. אֲפִילוּ בְּכַמָּה כוֹסוֹת. כַּמָּה הוּא שִׁיעוּרָן שֶׁלְּכוֹסוּת. רִבִּי אָבוּן אָמַר. טֶיטְרַטין וּרְבִיעַ.
Traduction
R. Yossé b. Aboun dit au nom de R. Yohanan que c’est l’avis de R. Juda qu’exprime notre Mishna, puisqu’il est dit: pour l’eau, on adopte comme mesure de quantité une simple gorgée; R. Juda assigne pour mesure ce qu’il faut pour rendre la coupe potable; de même pour le vin, la mesure ordinaire est d’une gorgée, tandis que R. Juda assigne pour mesure ce que l’on met dans une coupe à mélanger (374)Soit _ de vin, le reste en eau.. Par quelle quantité opère-t-on le mélange, pour qu’il soit admis légalement? On peut le savoir de ce qui vient d’être dit: soit la mesure pour l’eau, soit celle du vin, est une gorgée, tandis que R. Juda adopte pour mesure ce qu’il faut pour opérer le mélange; cela prouve qu’à ce mélange sera applicable l’opération ordinaire des coupes. Quelle sera la mesure des coupes (375)Ignorant maintenant la mesure romaine, quelle sera la mesure des 4 coupes à Pâques?? Selon R. Aboun, c’est un quart de loug tetarton et un quart de ce dernier (= 5/16). Devra-t-on boire ces 4 coupes à la suite, sans intervalle de temps? Puisque R. Yohanan a enseigné (376)(Berakhot 1, 8). que lorsqu’on a entendu la récitation du Hallel au Temple, le devoir de ce récit est rempli; il en sera de même pour les 4 coupes bues à la suite l’une de l’autre.
Pnei Moshe non traduit
דר' יהודה היא. המתני' דתני בתוספתא פ''ט מים וכו' ר' יהודה אומר כדי לשוף בהן את הקילור כך הוא בתוספתא ונדפס כאן אגב שיטפא דלקמן גבי יין. ובע''פ גריס כדי מזיגת המזוג והיינו הך דהשיעור במים כדי למזוג בהן היין להכוס וצ''ל דגי' אחרת היה להם בתוספתא כדמוכת מדלקמן ומיהו הא דקאמר דר' יהודה היא לא קאי אלא על שיעור היין דסתם לן התנא במתני' כר' יהודה דהתוספתא:
מזוג בכמה. אם הוציא מה שהוא כבר מזוג בכמה הוא שיעורו:
נישמעינה מן הדא. גופה דקתני לר' יהודה שיעור שתיהן בהראוי להמזיגה:
א''כ הדא אמרה מזוג אפילו בכמה כוסות. כלומר לא איכפת לן אפי' כבר מזוג הוא בכמה כוסות מ''מ השיעור הוא לעולם לפי ערך המזיגה שאם מזג רובע רביעית יין בשלשה חלקי רביעית מים ויש כאן רובע רביעית יין וג' רובע רביעית מים וכשהוציא ממנו משערין בו בהשיעור שיכולין למזוג בו יין אחר לפי ערך ואם כן אם הוציא כדי שיעור למזוג בו רובע רביעית יין א''צ כאן ג' חלקי רובע רביעית לפי שכבר יש בו מהיין וכן לעולם משערין במזוג אפילו בא מהרבה כוסות מזוגין כמה הוא שיעורין של כוסות. כלומר ומה היא המדה של רביעית שאמרנו כשיעור הד' כוסות:
טיטרטון. שם המדה שהיה ידוע להם ורביע ממנו ה''ז הרביעית ששיערו חכמים:
Shabbath
Daf 54b
מָהוּ לִשְׁתוֹתָן בְּכֶרֶךְ אֶחָד. מִן מַה דְאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בְּהַלֵּל. אִם שָׁמָעָהּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת יָצָא. הָדָא אָֽמְרָה. אֲפִילוּ שְׁתָייָן בְּכֶרֶךְ אֶחָד יָצָא. מָהוּ לִשְׁתוֹתָן מְפוּסָקִין. כְּלוּם אָֽמְרוּ שֶׁיִּשְׁתֶּה לֹא שֶׁיִּשְׁתַּכֵּר. אִם הוּא שׁוֹתֶה אוֹתָן מְפוּסָקִין אַף הוּא אֵינוֹ מִשְׁתַּכֵּר. מָהוּ לָצֵאת בְּיַיִן שֶׁלִּשְׁבִיעִית. תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. יוֹצְאִין בְּיַיִן שֶׁלִּשְׁבִיעִית. מָהוּ לָצֵאת בְּקוֹנְדִּיטוֹן. מִן מַה דְתַנֵּי בַּר קַפָּרָא. קוֹנְדִּיטוֹן כְּיַיִן. הָדָא אָֽמְרָה. יוֹצְאִין בְּקוֹנְדִּיטוֹן. מָהוּ לָצֵאת מְזוּגִין. מִן מָה דְּתַנֵּי רִבִּי חִייָה. אַרְבָּעָה כוּסוּת שֶׁאָֽמְרוּ יוֹצְאִין בָּהֶן בֵּין חַיִין בֵּין מְזוּגִין. וְהוּא שֶׁיְּהֵא בָהֶן טַעַם וּמַרְאֶה יַיִן. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. מִצְוָה לָצֵאת בְּיַיִן אָדוֹם. מַה טַעַם. אַל תֵּ֥רֶא יַיִן֘ כִּ֪י יִתְאַ֫דָּ֥ם. תַּנֵּי. מְבוּשָּׁל כְּדֵי תַבֵּל. 54b מָהוּ לָצֵאת בְּיַיִן מְבוּשָּׁל. רִבִּי יוֹנָה אָמַר. יוֹצְאִין בְּיַיִן מְבוּשָּׁל. רִבִּי יוֹנָה כְדַעְתֵּיהּ. דְּרִבִּי יוֹנָה שָׁתִי אַרְבַּעְתֵי כַסּוֹי דְּלֵילֵי פִסְחָא וְחַזִּק רֵישֵׁיהּ עַד עֲצַרְתָּא.
Traduction
Est-il permis de boire une coupe en plusieurs traits? Certes, car le devoir est de boire, non de s’enivrer, ce qui n’aura pas lieu en buvant à plusieurs reprises. Peut-on employer à ce devoir du vin provenant de la 7e année agraire? On a enseigné que R. Oshia le permet. Est-ce permis aussi avec du vin épicé (conditum)? Oui, le déduisant de ce que Bar-Kappara parle du mélange d’épices au vin (sans l’annuler). Est-il permis que l’addition d’eau du mélange soit supérieure des 1/2? Oui, R. Hiya ayant enseigné que les 4 coupes de la soirée pascale pourront être composées aussi bien de vin pur que de vin mélangé, pourvu qu’il reste le goût et la couleur du vin. Il est bon, dit R. Jérémie (377)B. Pessahim 110b., d’accomplir ce devoir avec du vin rouge, selon ce verset (Pr 23, 21) Ne regarde pas comme le vin brille d'un éclat de rouge; c’est donc la vraie couleur du vin. Est-il permis d’employer à cet effet du vin cuit, au point d’avoir le goût épicé? -Oui, dit R. Yona. Il se conforme à sa décision prise (de pouvoir mitiger ce vin) lorsqu’après avoir bu les 4 coupes, le soir de Pâques, il en devint malade jusqu’à la fête de Pentecôte;
Pnei Moshe non traduit
מהו לשתותן. לד' כוסות בכרך אחד זה אחר זה או דילמא במקומן הוא דתקינו רבנן א' לקידוש והב' אחר חצי הלל ושתים שהן לברכת המזון ולאחר שגומר ההלל ופשיט לה מן מה דאמר ר' יוחנן בהלל אם שמעה בבה''כ כדרך שנוהגין לאומרו אחר תפלת ערבית יצא וא''צ לחזור ולאומרו על סדר הכוסות וא''כ ש''מ דגם סדר הכוסות אינן מעכבין ואפי' שתאן בזה אחר זה ולא על סדר ההלל יצא:
מהו לשתותן מפוסקין. להפסיק בשיעור שתיית הכוס או שצריך לשתות השיעור בבת אחת ופשיט לה מהאי דאמרי' כלום אמרו אלא שישתה ולא שישתכר לשתות הרבה יותר מדאי ואם אתה אומר שהוא שותה אותן אפי' מפוסקין א''כ אף הוא אינו משתכר ולמה הוצרכו לומר שלא ישתכר אלא ש''מ דמצוה לשתות השיעור בבת אחת והלכך הזהירו בלבד שלא ישתה הרבה בבת אחת שלא ישתכר ולא יהיה יכול להגיד הסדר שתיקנו חכמים:
מהו לצאת ביין של שביעית. שניתותר לו אחר זמן הביעור:
יוצאין ביין של שביעית. אפי' אם הוא מאחר זמן הביעור דמצוה קא עביד:
מהו לצאת בקונדיטין. שנותנין בו דבש ופלפלין ונקרא יין קונדיטין:
קונדיטין ביין. מותר לערב הקונדיטין ביין:
מהו לצאת מזיגין. הרבה יותר משיעור מזיגה:
בין מזוגין. הרבה והוא שיהא בהן עדיין טעם ומראה יין:
אל תרא יין כי יתאדם. מכלל דמשובח הוא:
מבושל כדי תבל. ובפ''ג דשקלים דאיתא ג''כ להאי סוגיא גריס תני מבושל כמטובל והיינו הך ולענין מעשרות תנינן לה כדאמרי' לעיל בפ''ד דמעשרות שהמבושל הוא טובל למעשר שהאש אחד מהששה דברים שקובעין למעשר ואסור אפי' באכילת עראי עד שיעשה:
מהו לצאת. ד' כוסות ביין מבושל:
רִבִּי יוּדָה בֵּירִבִּי אִילַעִאי שָׁתִי אַרְבַּעְתֵי כַסּוֹי דְּלֵילֵי פִסְחָא וְחַזִּק רֵישֵׁיהּ עַד חַגָּא. חַמְתֵּיהּ חָדָא מַטְרוֹנָה אַפּוֹי נְהִירִין. אָֽמְרָה לֵיהּ. סַבָּא סַבָּא. חָדָא מִן תְּלַת מִילִּין אִית בָּךְ. אוֹ שְׁתֻיי חֲמַר אַתְּ. אוֹ מַלְוֶה בְרִיבִּית אַתְּ. אוֹ מְגַדֵּל חֲזִירִין אַתְּ. אֲמַר לָהּ. תִּיפַּח רוּחָהּ דְּהַהִיא אִיתָּתָא. חָדָא מִן תְּלַת מִילַּייָא לֵית בִּי. אֶלָּא אוּלְפָּנִי שְׁכִיחַ לִי. דִּכְתִיב חָכְמַ֤ת אָדָם֙ תָּאִ֣יר פָּנָ֔יו.
Traduction
et le même fait est survenu à R. Juda b. R. Ilaï, qui resta malade jusqu’à la fête des tabernacles. Une matrone romaine ayant remarqué sa face rougie (378)''V. Oçar hokhmâ, 1, p. 119; Maguid, an. 8, n° 28, art. du R. Hillel Cahana.'', lui dit: o vieillard, tu t’es avili, par l’une de ces 3 choses, ou de t’enivrer de vin, ou de prêter de l’argent à usure, ou d’élever des porcs. -Maudite soit cette femme, répliqua-t-il, je n’ai aucun de ces 3 faits à me reprocher; c’est la préoccupation de mes études (379)Ou: une pensée intéressante m'est venue à l'esprit. que me donne cet aspect, comme il est écrit (Qo 8, 1): la sagesse de l’homme éclaire sa face.
Pnei Moshe non traduit
ר' יונה. דמתיר כדעתיה הוא שהיה מזיק לו יין של ד' כוסות שחיזק לראשו מחמתן עד העצרת:
רִבִּי אַבָּהוּ נְחַת לְטִיבֵּרְיָּא. חְמוֹנֵיהּ תַּלְמִידוֹי דְרִבִּי יוֹחָנָן אַפּוֹי נְהִירִין. אָֽמְרוּן קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. אַשְׁכַּח רִבִּי אַבָּהוּ סִימָה. אֲמַר לוֹן. לָמָּה. אָֽמְרִין לֵיהּ. אַפּוֹי נְהִירִין. אֲמר לוֹן. דִּילְמָא אוֹרַיְתָא חַדְּתָא שְׁמַעְתָּהּ. סְלִיק לְגַבֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ. מַאי אוֹרַיְתָא חַדְּתָא שְׁמַעְתָּ. אֲמַר לֵיהּ. תוֹסֶפְתָּא עַתִּיקְתָא. וּקְרָא עֲלוֹי. חָכְמַ֤ת אָדָם֙ תָּאִ֣יר פָּנָ֔יו.
Traduction
R. Abahou s’étant rendu à Tibériade, les disciples de R. Yohanan remarquèrent qu’il avait la face éclairée, et ils allèrent dire à R. Yohanan que R. Abahou a dû rencontrer une trouvaille importante. -Pourquoi demanda le maître? -Sa face brille, répondirent-ils. -C’est que, dit-il, il a sans doute appris une nouvelle loi. Il se rendit donc auprès de lui et lui demanda quelle loi nouvelle il avait apprise: c’est une vieille tossefta (tradition additionnelle) que j’ai trouvée, répondit R. Abahou. R. Yohanan rappela alors à son sujet ledit verset: ''la sagesse de l’homme éclaire sa face''.
Pnei Moshe non traduit
אפוי נהירין. שהיו פניו מאירות וצהובות תמיד:
חדא מן תלת מילין אית בך וכו'. או מלוה בריבית או מגדל חזירין אתה ופרנסתך מצויה לך תמיד וא''ל תיפח רוחיה וכו' ויין מזיק לי אפי' הד' כוסות שמחויב אני לשתותן אלא לימודי בתורה שכיח לי תדיר וכדכתיב חכמת אדם שתמיד בו תאיר פניו:
אשכח רבי אבהו סימה. בודאי איזה אוצר ומציאה מצא:
תוספתא עתיקא. שכבר למדתיה והייתי מחפש אחריה ומצאתיה ונהניתי:
אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. לוֹגְא דְאוֹרַיְתָא תוֹמַנְתָּא עַתִּיקְתָא דְּמּוּרִייֵסָא דְצִיפֳּרִין. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. חֲכִים אֲנָא לָהּ. דְּבֵית רִבִּי יַנַּאי הֲווֹן מְכִילִין בָהּ דְּבַשׁ. תַּנֵּי. חֲצִי שְׁמִינִית טִבֶּרְיָנִית הַיְּשָׁנָה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הָדָא דִידָן הֲווָת. וְלָמָּה לֹא אָמַר. עַתִּיקְתָא. בְּגִין דַּהֲווָת בְּיוֹמוֹי. אִית דְּאָֽמְרִין. דַּהֲווָת זְעִירָא וְרָבַת וּזְעִרַת. וְלָא זְעְרַת כַּמָּה דַהֲווָת. כַּמָּה הוּא שִׁיעוּרוֹ שֶׁלְּכוֹס. רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רִבִּי יוּדְה בַּר פָּזִי רִבִּי יוּסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל. אֶצְבָּעַיִם עַל אֶצְבָּעַיִם עַל רוּם אֶצְבַּע וּמֶחֱצָה וּשְׁלִישׁ אֶצְבַּע. תַּנֵּי. יָבֵשׁ כְּזַיִת. דִּבְרֵי רִבִּי נָתָן. רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין בְּשֵׁם רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אַתְיָא דְּרִבִּי נָתָן כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן. כְּמַה דְרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. בָּרְבִיעִית. כֵּן רִבִּי נָתָן אוֹמֵר. בָּרְבִיעִית. לִכְשֶׁיּקְרַשׁ יְהֵא בוּ כְזַיִת.
Traduction
R. Hanina dit: le loug légal est l’ancienne mesure dont on se servait à Sephoris, pour mesurer le gros son. Je la connais, dit R. Yona, car l’on s’en servait chez R. Yanaï, pour mesurer le miel. On a enseigné que la moitié de 1/8 (1/16) de l’ancienne mesure de Tibériade représente le 1/2 de loug exigé par la loi. R. Yona dit: c’est aussi notre mesure; et R. Yohanan ne l’a pas appelée ancienne, parce qu’elle existait encore de son temps, d’autres disent qu’on ne l’a pas appelée ancienne, parce qu’elle était d’abord inférieure à la mesure d’un loug, puis on l’a agrandie, et enfin rapetissée, sans la rendre aussi petite qu’en principe. Quelle devra être la mesure de capacité totale de la coupe? R. Yossa dit au nom de R. Juda b. Pazi, ou R. Yossé b. R. Aboun au nom de Samuel: la coupe devra avoir une surface de 2 doigts carrés sur une hauteur d’un doigt et demi et 1/3. On a enseigné: lorsque le vin desséché est figé, il devra avoir la mesure d’au moins une olive (380)Non pas seulement du quart de _, ne pouvant en ce cas y mêler de l'eau., selon R. Nathan; les rabbins de Césarée disent au nom de R. Yossé b. R. Aboun, de l’avis de R. Yohanan: ce n’est pas un avis contraire émis là par R. Nathan, mais il est conforme à celui de R. Simon, et comme ce dernier admet la mesure du quart de loug, il l’admet aussi, sauf à spécifier l’équivalent d’une olive pour le vin figé (sans que ce soit là une mesure adoptée par R. Yohanan).
Pnei Moshe non traduit
תומנתה. שמינית המדה הישינה שמודדין בה המורייס בציפורי:
חכים. מכיר אני לה דבית ר' ינאי היו רגילין למדוד בה דבש:
תני. היא החצר שמינית הישינה של טבריא:
הדא דידן הוות. זו מידה שלנו בטבריא היתה כמו כן מלפנים:
ולמה לא אמר. עלה נמי עתיקתא כמו שקראו אותה הישינה וקאמר בשביל שהיתה כך גם בימיו וא''ד שהיתה מקדם קטנה ואח''כ גידלו אותה וחזרו והקטינו אבל לא כל כך כמו שהיתה ולפיכך לא קרא לה עתיקתא:
כמה היא שיעורו של כוס. שיחזיק בו רביעית הלוג:
תני. בתוספתא פ''ט יין יבש בכזית דברי ר' נתן:
אתייא דר' נתן כר''ש. דמתני' דאמר כולן ברביעית ואף היין ולפיכך קאמר ר' נתן ביבש בכזית שכן הרביעית לכשיקרש יעמוד על כזית:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source